נמימי השקעות בע"מ נ' מובילי זכוכית לישראל בע"מ - פסקדין

פסק דין

מבוא

עסקינן בבקשה לביצוע שטרות שהגישה התובעת שהינה חברה בע"מ. הנתבעת הינה חברה בע"מ והיא הנפרעת של השטרות האמורים. הנתבעת הגישה התנגדותה לביצוע השטרות בטענה, כי לא היה לה, באמצעות האורגנים שלה, מעורבות בעסקה אשר במהלכה הועברו השטרות לתובעת. עוד טענה, כי לא קיבלה תמורה כלשהי בעבור השטרות.

רקע ותמצית טענות הצדדים

לטענת התובעת השטרות נשוא התביעה הוסבו לה ועל גב השטרות מופיעה חותמת של הנתבעת וכן שתי חתימות.

לטענת הנתבעת, בעלת מניותיה הינה הגב' חורייה סלימאן וכי בעלי זכות החתימה בחברה הם חוסין סלימאן וסיף סלימאן. הנתבעת טוענת, כי מהשטרות עולה, כי חתימת ההסבה על גביהם הינה חתימתו של אמין סלימאן ואין עליהם חתימה של בעלי המניות או המוסמכים לחתום בשמה. בנסיבות אלו היא טוענת, כי היא אינה צד לשטרות ואין לחייבה על פיהם.

לטענת הנתבעת, אמין הינו מנהל חשבונותיה ובן משפחה, אולם הוא אינו בעל זכות חתימה והטבעת חותמתה על גבי השיקים נעשתה ללא רשות וללא הרשאה או סמכות.

הנתבעת הוסיפה, כי לא הייתה פניה אליה מטעם התובעת, בכתב או בעל פה, בעקיפין או במישרין.

הראיות

מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר אריק נמימי (להלן: "אריק")- בעל המניות והבעלים של התובעת ושל מר ערן נמימי (להלן: "ערן")- אחיו של אריק אשר עובד בחברה. מטעם הנתבעים הוגש תצהיר עדות ראשית של מר חוסין סלימאן (להלן: "חוסין")- בעל זכות חתימה בנתבעת ובעלה של בעלת המניות בנתבעת. המצהירים נחקרו על האמור בתצהיריהם. בנוסף, הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון ומסקנות

התובעת קיבלה שטרות אשר נמשכו מחשבונה של חברת עאטף מוסא ועל גביהם חתימת הסבה אשר נחזית להיות חתימתו של אמין והוטבעה חותמת של הנתבעת. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם יש באמור לעיל כדי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום השטרות, אשר לא כובדו.

לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המצוי לפניי מצאתי, כי דין התובענה להדחות, כפי שיפורט.

מעיון בשטרות עולה, כי הנתבעת הינה הנפרעת וכי השטרות הוסבו לטובת התובעת. בהתאם לפקודת השטרות אוחז כשורה הוא מי שמחזיק בשטר שלם ותקין אשר נסחר לפני שעבר זמנו ואשר הוא נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובלי שהוא ידע שזכות קניינו של המסחר פגומה.

ערן העיד, כי נכח במקום כאשר אמין הגיע לשם כדי לקנות מטבע זר באמצעות שיק. לטענתו, את הבדיקות לגבי השיק עשה אריק. עוד העיד, כי הוא הוציא קבלה ואמין חתם שקיבל את הכסף (עמ' 7 ש' 2-12). ערן העיד, כי אריק ערך בדיקה במשך כרבע שעה או עשרים דקות וכי את השיק הוא קיבל מאריק ואמין. לטענתו, הוא שילם לאמין את הכסף ואמין חתם לו. ערן הוסיף, כי בעבור השיק הוא נתן לאמין אירו ודולרים ושב וטען, כי אמין חתם על קבלה שהוא קיבל את הכסף (עמ' 7 ש' 15-21). בהמשך העיד, כי נתן לאמין 1,500 אירו לפי שער של 5.5 ו- 34,883 דולר לפי שער של 4.12 ₪. ערן הוסיף, כי הכל רשום בקבלה (עמ' 7 ש' 26-28).

עדות ערן בעניין זה אמינה בעיניי. עדות זו לא נסתרה. יש לציין, כי אמין לא העיד ולא סתר את עדותו של ערן באשר לכסף אשר ניתן לו בתמורה לשיקים נשוא התובענה. עם זאת, אף אם יש באמור לעיל בכדי ללמד, כי התובעת אוחזת בשטר כשורה ובעד ערך הרי שלא די בכך בכדי ללמד, כי יש ממש בטענתה באשר לחובה של הנתבעת כלפיה.

הנתבעת טוענת, שאמין אינו מורשה חתימה ועל כן אין בחתימתו על גב השטרות בכדי לחייב אותה. כפי שיפורט בהמשך, לא עלה בידי התובעת לסתור טענה זו.

סעיף 22(א) לפקודת השטרות קובע, כי: "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה". סעיף 23 (א) לפקודה קובע, כי "חתימה על שטר שהיא מזויפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פירעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פירעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו". הנה כי כן, בכדי שחתימתו של אמין על גב השטרות תחייב את הנתבעת לפרוע את השטרות יש להראות, כי חתימתו נעשתה בהרשאה.

חוסין העיד, כי אשתו היא בעלת המניות בנתבעת וכי הוא מפקח על פעולות החברה (עמ' 11 ש' 27-28). כן העיד, כי הוא בעל זכות חתימה בחברה (עמ' 12 ש' 2-3). חוסין נשאל מי בעל זכות חתימה נוסף מלבדו והשיב, כי בנו סיף (עמ' 12 ש' 4-5). חוסין טען, כי לאמין מעולם לא הייתה זכות חתימה בחברה (עמ' 12 ש' 10-11).חוסין העיד, כי פרוטוקול מורשי חתימה הוא מיום 1.10.04 וכי מאז לא ערכו פרוטוקול אחר (עמ' 12 ש' 18-19,25-28). בהמשך העיד, כי לא הודיעו בבנק על שינוי מורשה חתימה וכי מיום 1.10.04 הוא וסיף הם מורשי חתימה (עמ' 12 ש' 29-32). לטענתו, למיטב ידיעתו מאז לא שונתה זהות מורשי החתימה ולא ניתנה הודעה לבנק על שינוי כאמור (עמ' 13 ש' 1-4). עדותו האמורה של חוסין, באשר לזהותם של מורשי החתימה לא נסתרה. לא הוכח לי, כי בשלב כלשהו, ובעיקר במועד בו חתם אמין על גב השטרות נשוא התובענה, הוא היה מורשה חתימה מטעם הנתבעת והיה בחתימתו בכדי לחייב את הנתבעת.

כאמור, על גב השיקים וליד חתימתו של אמין הוטבעה חותמתה של הנתבעת. חוסין נשאל האם הפקיד בידיו של אמין חותמת של הנתבעת והשיב, כי ניתן לקנות חותמת ב- 30 ₪ בכל בית דפוס (עמ' 14 ש' 29-30). לא הוכח לי, כי הנתבעת מסרה לאמין חותמת שלה. מקובלת עליי עדותו של חוסיין באשר לקלות בה היה בידי אמין להשיג חותמת כאמור. לא די בעובדה שאמין השתמש בחותמת של הנתבעת בכדי שחתימתו של אמין תחייב את הנתבעת.